משך הפרויקט: 2014-2012
הוגה ומנחה: דניאל יהל

אנסמבל הפרפורמנס הראשון לילדים הוא יוזמה של האמן דניאל יהל שמנגיש באמצעות פרויקט מתמשך את עולם המיצג לילדי בת ים. במסגרת פעילות האנסמבל מיטשטשים הגבולות בין חינוך ליצירה, בין מורה לתלמיד ובין אמן בכיר לילד. במשך שנתיים נפגשה הקבוצה, עבדה על פרויקטים שונים וארגנה מופעים של ילדי האנסמבל בין כותלי המוזיאון.

כפי שמסביר יהל עצמו: "הרעיון היה לנסות להעמיד באור אחר את העולם ההישגי-לימודי שהילדים נמצאים בו, עולם הכופה עליהם מבחנים ושינון. התנסינו בצורות שונות של בקיאות וידע בדרכים מגוונות, בין היתר בחידונים ובשעשועוני מורשת." הפרויקט נבנה לקראת אירוע על פי מודל חידון התנ"ך העולמי, וההקשר הקוטבי לו, מערכון ידוע של 'חבורת לול', העוסק אף הוא בחידון התנ"ך אך מציג את ההתרחשות האופיינית באופן נלעג. יהל נצל את ההזדמנות כדי "להרביץ תורה" בקהילה של צופים מקומיים, לימד אותם באמצעות החידון על אמני פרפורמנס, על עבודות מרכזיות בהיסטוריה של המדיום ומהותו – כך חיבר את הילדים למוזיאון, העניק להם במה מכובדת להציג את מחשבותיהם וביחד נוצר אירוע פרפורמטיבי.

"החידון היה מדהים" ממשיך יהל, "החלל היה מרהיב, ויחד עם טל אלפרשטיין (שהיתה שותפה בכמה מהרגעים הראשונים של האנסמבל) העברנו שעה של הומור וידע, הזיה וחלום, אירוע תיאטרלי ותחרות נושאת פרסים. החידון התחלק לשאלון אמריקאי, שלב הפעולה הזהה, שאלת סקייפ מניו-יורק ושאלת זהב משותפת ופתוחה. הילדים והקהל לא ידעו על ההחלטה שלי לא לתת משמעות לנקודות. ההנחיה שנתתי לשופטים היתה שכל 40 המתמודדים יסיימו עם אותו מספר נקודות. חילקנו פרסים: מצלמה, טלפון נייד והספר החדש של הדס עפרת, אך כיוון שהחידון הסתיים בשוויון בין כל המתמודדים, נאלצנו לנפץ את המצלמה והטלפון ואת הספר לגזור ל-40 חלקים, וכל זוכה קיבל בסוף חתיכת מצלמה, חתיכת טלפון נייד, חתיכה מהספר ושקית קטנה של מרמייט (שהוא החומר שממנו עשוי פרפורמנס), עטופים בשקית נייר חומה שאני ושופטים חתמנו עליה."

פרויקט נוסף של האנסמבל כלל עבודה על מופע פרי עטו של אלפרד ז'ארי 'המלך אובו', אחד מאבני הדרך בהיסטוריה של תיאטרון האבסורד והמיצג. תחת הכותרת מה שנשאר מהמלך אובו יצרו הילדים עיבוד חופשי למחזה שכלל שירה, ריקוד ובישול. יהל מספר ש"טשטוש גבולות בין הצופים לפרפורמרים עמד בבסיס המופע שהתרכז בשאלה – מה זה 'המלך אובו' בשבילך ? כל ילד ענה על השאלה בצורה שהוא ראה לנכון, כך נוצר ג'ם סשן פרוע שממחיש את החופש היצירתי שבלהיות ילד."