משך הפרויקט: ינואר-יוני 2012
מנחים: ניהאד דביט ויובל כספי
מאמר מתוך מגזין מחלקת קהילה וחינוך שיוחד לגרפיטי יפו:

"שיתוף פעולה בין מובי-מוזיאוני בת ים והמרכז הערבי-יהודי ביפו. המרכז הקהילתי ממוקם בלב שכונת עג'מי ונבחר באופן טבעי לבסיס הפעילות של הפרויקט. שני המדריכים, אמנים: אחד יהודי ואחד ערבי. נערכו שתי פגישות הכנה לפני שנפגשנו עם קבוצה של בני נוער מוכשרים והחלנו לעבוד יחד.

נפגשנו פעם בשבוע, תחילה היו הרבה חששות אך במהרה מצאנו מכנה משותף – כולנו אוהבים לצייר ולכולנו יש פייסבוק. מכאן והלאה הכול זרם; פעם בשבוע היינו נפגשים במרכז הקהילתי. בהתחלה, ראינו מצגות וסרטים העוסקים בנושא ואז למדנו להכין שבלונות ולרסס אותן על ניירות.

פתחנו קבוצה סודית בפייסבוק: "גרפיטי יפו 2012", אליה העלנו תמונות וסרטים. התחיל להיווצר בינינו משהו. ביקרנו בתערוכת גרפיטי במוזיאון תל אביב ונפגשנו עם האמן עדי סנד, יוצר "הקופסונים". עדי הצטרף אלינו בהמשך, הרצה על עבודותיו וגם ריסס איתנו ב"יום המעשים הטובים", כשציירנו על קירות בית הספר האחווה ביפו.

לאחר מכן, תפס הפרויקט תאוצה והתחלנו לצייר במקומות שונים בעיר; כל פעם במקום אחר, בהתאם לאישורים שקיבלנו. העבודה במרחב הציבורי הייתה לרוב באישור ובתיאום מראש, אך מדי פעם הרשינו לעצמנו להרגיש כמו אמני רחוב אמיתיים ועבדנו גם במקומות נטושים שהתאימו לנו. משבוע לשבוע הידיים הרגישו בטוחות יותר והראש נפתח לרעיונות חדשים. בהמשך נפגשנו עם אמני רחוב נוספים, ביניהם פאקו ואפילו צפינו בסרט החדש של בנקסי המתעד את עבודתם של אמני הרחוב החשובים ביותר בעולם.

החוויה שנוצרה במהלך המפגשים היא נדירה ומיוחדת, ונותנת לנו תקווה שאפשר גם אחרת. גרפיטי יפו העלה שאלות על זהות, קשר בין חברי הקהילה והקשר שנוצר בין בני נוער למרחב בו הם חיים; על היכולת שלהם להשפיע ולשנות את המרחב הזה. אנחנו מרגישים שהפרוייקט הצליח מעבר לציפיות. הצלחנו ליצור שיתוף פעולה ודיאלוג אמיתי, מרגש ומשמעותי בין בני נוער משני המגזרים.

שיתוף הפעולה נוצר על בסיס העניין שלנו בעשיית אמנות בכלל ואמנות רחוב בפרט. לא עסקנו בשוני בינינו ולא בסכסוך היהודי-ערבי או בדרכים לפתור אותו. באנו ליהנות ולצייר ביחד וזה כל מה שעשינו."

הפעילות התאפשרה הודות לתמיכתם הנדיבה של המרכז הערבי-יהודי ביפו וקרן BFAMI – The British Friends of the Art Museums of Israel.

הורדת המגזין