בית שלום אש

בית יששכר ריבקמוזיאון ע״ש דוד בן ארי
קישור לכתבה

בית שלום אש הוא מרכז לחקירה עדכנית – תיאורטית ומעשית – של המילה הכתובה. המרכז הוא זרוע נוספת של מערך מוזיאוני בת ים, ומתווסף למוזיאון בן ארי לאמנות עכשווית המתמקד בהצגה ובמחקר של אמנות חזותית, ולבית ריבק לחינוך ועשייה קהילתית.

בבית זה התגורר בשנות החמישים של המאה העשרים הסופר והמחזאי היידי המוערך שלום אש, שכתביו תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה בינלאומית. הנודעות ביצירותיו היו הטרילוגיה "'לפני המבול" העוסקת בחיים היהודים לפני המהפכה הבולשביקית בערים סנט פטרסבורג, ורשה ומוסקבה (1931-1921), והמחזות: "אל נקמות" (1907), "מוטקה גנב" (1916) ו"קידוש השם" (1919).

בשיא הצלחתו הספרותית עורר אש פולמוס חריף על נושאי טאבו בהם עסק בכתיבתו. התעניינותו בחייהן של דמויות מהברית החדשה בספריו השונים: "האיש מנצרת" (1939), "הנביא" (1943) ו"מרים" (1949) נבעה בין היתר מרצונו לפשר בין הדתות, אך נתפסה על ידי יהודים רבים בתקופתו כמעשה כפירה. עם חלוף השנים הפך אש לאחד מסופרי היידיש החשובים ביותר. אש חלק את שנותיו האחרונות בין בבת ים ללונדון. בלונדון התגוררה בתו רות ושם נפטר במפתיע בשנת 1957.

מתילדה (מדז'ה), אלמנתו של אש, הורישה את הבית לעיר במטרה להפכו למוזיאון ולמרכז תרבות וידע. בחדרי העבודה, השינה והמגורים מוצג האוסף האישי המרשים של אש, הכולל ספרים עתיקים, כתבי יד נדירים, פרטי יודאיקה ייחודיים ועבודות של גדולי האמנות המודרנית ביניהם מארק שאגאל, קמיל פיסארו, אמדאו מודליאני ומואיז קיסלינג. בהשראת יצירתו ואישיותו של אש, פועל המרכז להפגיש בין תרבויות, שפות, דתות וענפי אמנות.

ארלוזורוב 50, בת ים

שלום אש (שמאל) ושלום עליכם. צילום: ארכיון המוזיאון

כריכת הספר ׳איסט ריווער׳ מאת שלום אש. עיצוב: יעקב ליכטנשטיין. צילום: ארכיון המוזיאון